לבקשת הקהל – הבית שלנו בקלגרי

אז לקח לי קצת זמן, אז מה?

אני מנסה הפעם לשלב את התמונות בתוך הטקסט – אשמח לתגובות איזו דרך עדיפה (תמונות בסוף או תמונות במשולב).

אז…

הבית שלנו בקלגרי הוא בעצם בית שמחולק לשתי יחידות – יש בו ארבעה מפלסים, שניים שלנו ושניים של בעלת הבית, אמילי (המקסימה!).

הקירות החיצוניים של הבית מעורבים בחיפוי עץ צבוע באפור כחלחל (הוא תמיד נראה כחול יותר בתמונות) ומעין שפריץ לבן מחוספס. סתם בשביל הידע, הבתים פה בנויים עץ עם חומר מבודד, וכל מה שרואים בחוץ זה חיפוי – גם בתים שנראים כאילו הם עשויים מלבנים, בדרך כלל עשויים מעץ ומחופים בלבנים. הבתים מאד שונים בגוניהם וחיפוייהם, לדעתי בין השאר כי אין פה בעיה לחפות בחומר כהה – החום הוא לא שיקול. מה שכן משותף לרובם המוחלט של הבתים הוא גג רעפים, בדרך כלל כהה (חום, אפור או שחור). לבית שלנו חצר אחורית מגודרת ומשותפת, המוקפת בגדר עץ באותו גוון אפור-כחלחל. יש לנו שתי מרפסות שמשקיפות לחצר – אחת היא היציאה לחצר מפינת האוכל והשניה היא מרפסת שמחוברת לחדר השינה. אולי נשתמש בה בקיץ – בינתיים היא די נטושה.

בכניסה לבית תלוי כרגע שלד עטוף שק כחלק מרוח החג

כשנכנסים הביתה יש מבואה קטנה עם ארון למעילים ונעליים – בקלגרי מקובל לחלוץ נעליים בכניסה לבית, בגלל הריצוף בפרקט ושטיחים, וכי בחורף אי אפשר להכנס הביתה נקי לגמרי. אנחנו חסמנו את הגישה מהמבואה הביתה בגדר לכלבים, כדי שנוכל לנקות להם את הרגליים אם צריך.

 

כשנכנסים הביתה, נכנסים למפלס הראשון, בו יש סלון, מטבח ופינת אוכל. החלטנו ללכת על ספות בהירות הפעם, וכנגדן בחרנו וילאות כהים בגוון סגול. הריהוט רובו מאיקאה, והחלטנו ללכת על החום הכהה (חום-שחור) מתוך הנחה שיהיה יותר קל להתאים לזה דברים אחרים בעתיד.

 

המטבח הוא יותר קטן ממה שהתרגלנו – בעיקר כי יש בו פינת ישיבה בילט אין (שאי אפשר לבטל) שתופסת כמעט שליש מהחלל. עדיין אין לנו ציוד כמו בארץ וכבר קצת צפוף, ובעיקר חסרים משטחי עבודה. אנחנו מאלתרים עם כמה שיותר פתרונות תלויים ומתכננים למצוא אלטרנטיבה גם למתקן הייבוש, מה שיעזור עם עניין המשטחים. בפינת המטבח דלת עץ שמחברת למפלס התחתון (בו גרים אמילי ופיטר, בנה). בינתיים, אגב, אני עובדת במטבח, כי אין קליטה טובה של הרשת למעלה ואנחנו צריכים להתחבר לרשת משלנו.

 

 

 

שבע מדרגות מחברות למפלס העליון. קאזה מפחד לעלות בהן, אחרי שפעם אחת הוא השתטח שם, ולא עזר שהוספנו פסי חספוס וכל החטיפים שבעולם. הכלב פשוט מפחד מהמדרגות הללו זה יצר מצב קצת מעצבן שבו צריך לחכות שהוא ירדם בשביל ללכת לישון, אחרת הוא בוכה. אנחנו מדי פעם מנסים ליצור לו חוויה חיובית סביב המדרגות אבל בינתיים הוא לא מוכן לנסות אותן שוב. וזה המלכוד – מצד אחד שטיחים וכלבים זה ממש לא שידוך מוצלח, כי כלבים הורסים ומסריחים את השטיחים, מצד שני הם מחליקים על הפרקט… בעיה.

במפלס העליון שלושה חדרים – חדר שינה, חדר עבודה וחדר אורחים. חדר האורחים לא מופיע פה כי הוא על תקן חדר בלאגן בינתיים… חדר העבודה בהקמה, כל הרהיטים כבר שם למעט כסא נורמלי ואני צריכה לסדר את הרשת. יש לי שם שולחן נוח למשרד הביתי ושולחן שרטוט לעבודה על ציורים. בינתיים ריהטתי אותו לבן ואני מתלבטת איזה צבע לשלב ואיך. עצות תתקבלנה בברכה.

חדר השינה הוא החדר הכי גדול בבית. בשביל מה זה טוב – לא ברור. אבל הוא מרוצף שטיח, ולכן לכלבים אסור להכנס לתוכו. גידרנו להם שטח בכניסה, אותו ריפדנו בשטיח נוסף כדי שלא יהרסו את הריצוף, והשאר מחוץ לתחום. לחדר יש אמבטיה צמודה ממש נחמדה (יותר מושקעת מהאמבטיה ה”ציבורית”), חדר ארונות קטן ומרפסת בלתי שימושית בעליל. ארונות פה – ובכלל בצפון אמריקה ממה שהבנתי – הם בעיקר לתליה. אין כל כך מדפים. חדר הארונות הכיל רק מקומות לתליה, אז התארגנו על איזה פתרון מידוף שעומד בתוכו, ויש גם שתי שידות עם כל מיני בגדים. מכיוון שעדיין נשאר המון מקום בחדר השינה, החלטנו להעמיד את ספריית העיון שלנו בתוכו, על הקיר המיותם שליד הכניסה, ולידה להשאיר את כורסת הנדנדה על תקן פינת קריאה. הארגזים עם הספרים בדיוק הגיעו (למעט אחד) וטרם פרקנו אותם, אז אתם מקבלים תמונה של ספריה ריקה. ד”א כל הארגזים שנשלחו בים הגיעו מצ’וקמקים למוות, חלקם נקרעו ונארזו מחדש ע”י הדואר. מסקנה – אם רוצים שזה יגיע שלם שולחים באוויר.

 

 

 

חזרה למטה – מפינת האוכל יש יציאה למרפסת ואל החצר האחורית. זו מרפסת קטנה וחמודה, עם דק עץ ואח חיצונית (שלא לגמרי ברור למה היא משמשת). יש לנו שם מנגל (מישהו מסר אותו בחינם! טוב, הוא נראה בהתאם, אבל לבינתיים זה סבבה) ופינת ישיבה קטנטונת מעץ. משם יורדים כמה מדרגות אל החצר.

 

 

הצד שלנו של החצר די מסכן ביחס לצד של אמילי, וזאת בעיקר בגלל שהוא כמעט כל הזמן בצל – אין מספיק שמש והדשא לא מצליח לצמוח. יש לנו תוכניות רציניות לגבי החצר הזו אבל צריך לחכות לאביב כדי לעשות משהו. בינתיים עבודות הגינה שלנו התמצו בגירוף טוני טונות של עלים ובעישוב וגיזום של צמחיה שהוזנחה. עדיין, הכלבים מבסוטים לרוץ שם מדי פעם. לחצר יש יציאה אחורה לסמטה האחורית – ככה בנויים פה הבתים, יש סמטה אחורית שבה נמצאים הפחים וחלק לא מבוטל מהחניות. מאחורי הבית שלנו יש פארק קטן וחמוד עם מגרש בייסבול קטן שמשמש את ביה”ס הסמוך.

פורסם במקור בפייסבוק, כאן.