אקספוזד

שנה שעברה לא כתבתי על האקספו אלא רק פירסמתי תמונות, בעיקר של אנשים מחופשים.

השנה החלטתי כן לחלוק כמה מחשבות שיש לי אחרי שנתיים של ביקור בכנס הזה, שהוא כל כך שונה ממה שאנחנו מכירים בארץ, ולא בהכרח לטובה (לעניות דעתי האישית לחלוטין).

קודם כל, הפוקוס של הכנס קצת שונה. זה בהחלט כנס שמושך גיקים, אבל הוא לא מוגדר כנס מד”ב ופנטזיה, או כנס קומיקס. למען האמת הוא מוגדר כנס “קומיקס ובידור” (Calgary comics and entertainment expo) מה שמרחיב את תחומי העיסוק מאד. עדיין, הרוב המוחלט של התכנים והמרצ’נדייז נסובו סביב מה שניתן לכנות מד”ב, פנטזיה וקומיקס (גם סדרות טלוויזיה מיינסטרימיות כמו משחקי הכס הן בעצם פנטזיה). החלק התמוה ביותר בעיני מבחינת תכנים שלא עונים על ההגדרה הזו הוא החלק של המתאבקים, שיש להם חשיפה די רצינית בכנס.

קצת מהאווירה בכנס

קצת מהאווירה בכנס

קבוצה של שחקני RD&D

קבוצה של שחקני RD&D

משחק קווידיץ' ברחבה

משחק קווידיץ’ ברחבה

עוד הבדל גדול בין הכנס הזה לכנסים בארץ הוא המשקל שיש לתכנים לעומת דוכנים, והאופי של התכנים הללו. בישראל הדוכנים הם חלק קטן יחסית מהכנס – פה הם חלק הארי. לא סתם השם הרשמי הוא אקספו ולא קון. במתחם ישנם אולמות תצוגה פסיכיים לגמרי בגודלם, עמוסים בדוכני קומיקס, מרצ’נדייז, מוצרים שיכולים לעניין גיקים (אני מצטערת, אבל דוכני חרבות לא עונים על הגדרת המרצ’נדייז אצלי) וגם דוכנים לא קשורים בכלל, שמנצלים את ההזדמנות להחשף לקהל. בערך רבע מהשטח מוקדש לדוכנים של יוצרים – מקומיים ואחרים. המקומיים תופסים לבדם שטח של יותר מכמות הדוכנים באוהל המפורסם ז”ל בקא”קון, כפול ארבע בערך. היוצרים האורחים תופסים בערך משהו בסגנון כמות הדוכנים בארץ. הקדשה לספר היא בדר”כ חינם – בהנחה שקנית אותו במקום – אבל רישום, אפילו סקיצה של כמה קווים, בדרך כלל יעלה.

פירור מחלל התצוגה בשלב לא עמוס במיוחד של היום

פירור מחלל התצוגה בשלב לא עמוס במיוחד של היום

הדוכנים מהווים חלק מהותי מהכנס

הדוכנים מהווים חלק מהותי מהכנס

ניתן לקנות מבחר גדול של מוצרים נלווים; אלו שמוצעים כאן הם באמת מפלדה מחושלת, ולא לגמרי ברור לי מה עושים אם קונים אותם, כי אסור להסתובב עם נשק קר במתחם.

ניתן לקנות מבחר גדול של מוצרים נלווים; אלו שמוצעים כאן הם באמת מפלדה מחושלת, ולא לגמרי ברור לי מה עושים אם קונים אותם, כי אסור להסתובב עם נשק קר במתחם.

וזה מביא אותי לעוד הבדל משמעותי – הכסף.

יצא לנו לדבר על זה לא פעם באוק”י (ז”ל), על כמה שחבל שהכסף הוא כל כך מרכזי אצל חובבי קומיקס, ושהתחביב נסוב בצורה כל כך משמעותית סביב קניה, ומה אפשר לעשות כדי לאפשר יותר ממנו בפחות כסף. אז פה אין בכלל בעיות מהסוג הזה… פשוט ברור להם שזו הוצאה אינסופית, וכל דבר עולה הון. נראה גם מאד לגיטימי להוציא עוד ועוד כסף מהחובבים. למשל, הכניסה למתחם עולה די הרבה כסף. זה די ברור, כי צריך לממן את ההפקה, וההפקה עולה ביוקר, ובכל זאת. למשל, התורים כל כך ארוכים שאין ברירה אלא לאכול במקום – ואלא אם הבאת אוכל מהבית, האוכל במקום הוא זבל מאד מאד יקר. למשל, כל דבר שניתן לחשוק בו – סקיצה, חתימה, תמונה של אליל כזה או אחר – עולה כסף. ועולה הרבה מאד כסף. הכנס הוא חד משמעית למטרות רווח. מרבית כח האדם, אגב, היא מתנדבים. המתנדבים מקבלים את הכניסה למתחם בחינם – וזה בהחלט צ’ופר ששווה הרבה כסף כשלעצמו.

ושוב בהקשר אסוציאטיבי אני עוברת לאורחי הכבוד, אחת הפונקציות שמכניסות הכי הרבה כסף (אם כי גם מוציאות… אורחי הכבוד בדרך כלל מקבלים כסף על השתתפותם, בנוסף לכל הוצאות הנסיעה והאכסניה). כמות אורחי הכבוד מטורפת, והם באים ממגוון של רקעים, אם כי חלקם הגדול הוא שחקנים מפורסמים מסדרות וסרטי מד”ב ופנטסיה (וקומיקס, שבדר”כ עונה על אחד מהשניים). חלקם הנוסף הוא כותבים או ציירים נחשבים, שמות גדולים בתעשיה (חייבים את סטן לי, תמיד) ועוד. לכל אורח יש תוכנית מדוקדקת במהלך הכנס – מתי הוא חותם, מתי הוא מצטלם, מתי הוא משתתף בפאנלים. חוץ מהפאנלים הכל בתשלום לא מבוטל, והמחירים תלויים באורח וכמה שהאמרגנים שלו דורשים. כך ישנם אורחים שלהצטלם איתם עולה קרוב למאה דולר.

ומה זה אומר בעצם, להצטלם איתם?

אני לתומי חשבתי (ובאמת התמימות מביכה) שאם אתה מצטלם עם מישהו, אתה זוכה לפגוש אותו, לשוחח כמה משפטים, להחליט איך מצטלמים ויאללה לעסק. אמנם, לא משמעותי כמו החוויה שהיתה לנו מביל ווילינגהאם כשהוא היה בארץ (ימים של ליווי בטיולים ברחבי הארץ ושיחות מרחיבות דעת) אבל משהו, בכל זאת. אך לא היא. אם אתה מחליט להצטלם עם אחד האורחים, שיהיה לבריאות. קודם כל, מבהירים לך, אסור לך להביא איתך משהו להחתים, כי על חתימות משלמים בנפרד במקום אחר. שנית, אתה עובר תור אינסופי, שבשלב מסויים הופך לפס ייצור יעיל, בו מתקדמים צעד אחר צעד. אתה רואה את כמה הצילומים שלפניך מתרחשים, בעודך מקצר טווחים אל הקו הלבן, שמזכיר את קו סיום התור בקופת חולים או בשדה התעופה. כשמגיע תורך, הסלבריקה החביב שואל לשמך, אולי לוחץ את ידך, אולי אתה מצליח להגניב מילה וחצי. אז הוא מצטלם איתך באיזו צורת ברירת מחדל (בדרך כלל חובק את כתפיך) ומאחל לך יום טוב, או מודה לך (על הכסף שזה עתה שילשלת לכיסו). וזהו.

פס ייצור לתמונות. ככה נראה התור לצילומים.

פס ייצור לתמונות. ככה נראה התור לצילומים.

אז אני הייתי די תמימה בשביל לרכוש מראש שתי תמונות, עם שני גיבורי ילדות שלי – הראשון, קרי אלווס, ששיחק את רובין הוד בגברים בגטקעס ואת ווסטלי בנסיכה הקסומה; והשני, ריצ’רד דין אנדרסון, שעשר עונות של סטארגייט לא יהפכו אותו לפחות מקגיוור בעיני. עם קרי עוד יצא לי להחליף כמה מילים – שאלתי אם הוא יהיה מוכן להצטלם מחזיקים ידיים, בפרופיל; הוא ענה “מה פתאום? את רוצה להסתבך עם אשתי?” ובזה זה נגמר. עם ריצ’רד דין אנדרסון – היתה לי איזו תוכנית לספר לו כמה דמותו של מקגיוור היוותה השראה בילדותי, ומכל הספיץ’ הצלחתי רק להגיד לו תודה. אל תדאגו, זכיתי לפיצוי אח”כ. התמונות יצאו סתמיות כמובן, כמו של כל אחד אחר… היום בעידן הפוטושופ יכולתי לקבל תוצאה לא פחות טובה בלי לשלם את הסכומים המגוחכים הללו, ששילמתי בתקווה לפגוש את אלילי נעורי. ובכן, בלקסיקון שלי זה לא נקרא “לפגוש” מישהו, ואני לא עושה את זה יותר אף פעם, תודה רבה. הדבר היחיד שמנחם אותי בהוצאה המיותרת הזו, הוא העובדה שחלק מהכסף מגיע לאמנים, שבאמת הסבו לי שעות של הנאה ולכן שיהיה להם בכיף.

קרי אלווס. רק לא להסתבך עם אשתו.

קרי אלווס. רק לא להסתבך עם אשתו.

ריצ'רד דין אנדרסון. הרגשתי די מפגרת אבל הוא נראה כזה בנאדם חביב.

ריצ’רד דין אנדרסון. הרגשתי די מפגרת אבל הוא נראה כזה בנאדם חביב.

לעומת התורים האינסופיים של התמונות והחתימות, הדרך המוצלחת יותר להנות מהאורחים היא ללכת לפאנלים. את פאנל הנסיכה הקסומה החמצתי, אבל הלכתי גם לפאנל סטארגייט וגם לפאנל ריצ’רד דין אנדרסון, שהיה בעיקרו פאנל מקגיוור. בשני המקרים היה מצחיק, מעניין ומספק מבחינת החוויה. בפאנל השני גם זכיתי לשאול את רד”א שאלה, לקבל תשובה (בערך), להגיע לשלב ה”מה היתה השאלה בעצם?”, לשאול שוב ולקבל תשובה. לפני ששאלתי התחלתי בלומר לו תודה על ההשראה ששאבתי מדמותו כילדה, ואפשר היה לראות שהוא מבסוט (נראה לי שהוא היה מבסוט מכולנו… למרות שאולי הבחור שמסתובב עם אולר שוויצרי והחברים שלו קוראים לו מקגיוור אולי שימח אותו יותר). אז זה היה כיף.

ריצ'רד דין אנדרסון מבסוט מהקהל הגדול, מצלם בסמארטפון ומציין שהוא יעלה את זה לפייסבוק אח"כ, כולו מרוצה מעצמו

ריצ’רד דין אנדרסון מבסוט מהקהל הגדול, מצלם בסמארטפון ומציין שהוא יעלה את זה לפייסבוק אח”כ, כולו מרוצה מעצמו

ריצ'רד דין אנדרסון ומייקל שנקס בפאנל סטארגייט SG1. היה מצחיק לאללה.

ריצ’רד דין אנדרסון ומייקל שנקס בפאנל סטארגייט SG1. היה מצחיק לאללה.

המנחה מתעל שאלות מהקהל. רוב התשובות נדדו למיני דאחקות על ההפקה, ובסוף חזרו ל: "מה היתה השאלה בעצם?"

המנחה מתעל שאלות מהקהל. רוב התשובות נדדו למיני דאחקות על ההפקה, ובסוף חזרו ל: “מה היתה השאלה בעצם?”

פאנל ריצ'רד דין אנדרסון. המראיינת, מקומית, התרגשה נורא והודתה שהיא מעריצה שרופה.

פאנל ריצ’רד דין אנדרסון. המראיינת, מקומית, התרגשה נורא והודתה שהיא מעריצה שרופה.

עופר משועשע בפאנל רד"א. היתה לו שאלה מצויינת אבל הוא לא הספיק לשאול אותה - אחרי שרד"א ציין כמה הוא היה מבסוט לעצבן את אנשי הנשק בתפקיד מקגיוור המתנגד לנשק חם, עופר תהה איך זה מתיישב לו בדיוק עם דמותו חמומת המוח של ג'ק אוניל. אולי לעולם לא נדע.

עופר משועשע בפאנל רד”א. היתה לו שאלה מצויינת אבל הוא לא הספיק לשאול אותה – אחרי שרד”א ציין כמה הוא היה מבסוט לעצבן את אנשי הנשק בתפקיד מקגיוור המתנגד לנשק חם, עופר תהה איך זה מתיישב לו בדיוק עם דמותו חמומת המוח של ג’ק אוניל. אולי לעולם לא נדע.

אני זוכה לשאול את רד"א ישירות שאלה

אני זוכה לשאול את רד”א ישירות שאלה

רד"א חושב דקה לפני שהוא עונה על שאלה מהקהל.

רד”א חושב דקה לפני שהוא עונה על שאלה מהקהל.

ואפרופו תורים אינסופיים, זה בעצם העניין. הכנס הזה הוא מטורף בגודלו. כרטיסים לכנס אזלו שבועיים לפניו. ביום ראשון, היום השלישי והאחרון של הכנס, עמדתי בתור בערך שעה כדי להכנס למתחם. עופר הנבלה אירגן את ההרצאות האקדמיות בכנס, והיה לו פאס VIP, אז הוא כמובן נכנס מייד. נו שוין. בכל מקרה מה שאני מנסה להגיד זה שהכנס ענק. עשרות אלפי מבקרים. די צפוף בשעות העמוסות. גם הרצאות יחסית אזוטריות עם מרצים בינוניים ממלאות אולם של חמישים איש. זה פשוט כוחו של ההמון. ד”א, ההרצאות בחינם (אחרי ששילמת כניסה לכנס) – רק צריך לעמוד בתור, והתור תמיד מתחיל בערך חצי שעה לפני ההרצאה (או שעה אם היא ממש מבוקשת). מי שלא בא בזמן, פשוט לא נכנס. אין דרך לשריין מקומות. אני מצאתי את זה די מתסכל; אבל ברור לי שזה בא ממקום של – הם יכולים.

עוד דבר שיש בכנס הזה והרבה, ודווקא היה יכול להיות נחמד שיהיה יותר בארץ, זה התופעה של קוספליי. הרבה מאד מהחובבים מגיעים לכנס מחופשים במידה כזו או אחרת. הרבה מהם משקיעים חודשים של עבודה והתוצאות מרהיבות. ישנן הרבה מאד תחפושות לדמויות קומיקס, תחפושות לדמויות מסדרות וסרטים מוכרים, תחפושות סטימפאנק כלליות (חלקן פשוט מטורפות מרוב שהן מהממות, וכולן עולות די הרבה כסף) והרבה פרשנות אישית. אנשים מתחפשים לגרסה פרטית של דמות מוכרת, או לדמות פרטית שלהם, או למשהו כללי יותר (למשל שדון יער). בקהל מסתובבים הרבה חובבים חמושים במצלמות – חלקם גם בציוד מרשים למדי – ולמשך שלושה ימים ממלאים בנאמנות את תפקידם כנרד-א-ראצי. המחופשים משתפים פעולה והמחמאות זורמות חופשי. אין ספק שזה אחד הדברים המגניבים בכנס, ולגמרי עושה את האווירה. בשנה שעברה לא כתבתי על הכנס, רק העליתי אלבום, ויש שם הרבה תמונות מגניבות מהז’אנר הזה. היה קשה לבחור את הדמויות של השנה, אבל עשיתי כמיטב יכולתי והנה הן. יש עוד קצת תוכן אחרי, לידיעת חסרי הסבלנות :-)

הבחור הזה בא מסודר לכנס. ככה מצלמים!

הבחור הזה בא מסודר לכנס. ככה מצלמים!

פיניקס

פיניקס

דארק פיניקס, הגרסה שהתברגנה

דארק פיניקס, הגרסה שהתברגנה

סייקלופס ו... אממ... לא יודעת

סייקלופס ו… אממ… לא יודעת

אלקטרה מוצלחת במיוחד

אלקטרה מוצלחת במיוחד

כדי להשלים את הפאוור ריינג'רס משנה שעברה... הבחור המגניב הזה אשכרה בילה יום שלם בכנס כשהוא מהדס בתוך קרטונים, שאפו.

כדי להשלים את הפאוור ריינג’רס משנה שעברה… הבחור המגניב הזה אשכרה בילה יום שלם בכנס כשהוא מהדס בתוך קרטונים, שאפו.

איזו ריטה מעולה!!!

איזו ריטה מעולה!!!

הבחורה הזו נראתה גם במציאות כאילו היא עשויה מפלסטיק, לא יכולתי שלא להעלות תמונה שלה. כנראה שככה ג'סיקה היתה נראית בעולם האמיתי.

הבחורה הזו נראתה גם במציאות כאילו היא עשויה מפלסטיק, לא יכולתי שלא להעלות תמונה שלה. כנראה שככה ג’סיקה היתה נראית בעולם האמיתי.

תחפושת נהדרת של פיית השיניים מהסרט rise of the guardians

תחפושת נהדרת של פיית השיניים מהסרט rise of the guardians

ערימה של חבר'ה חביבים בשריונות אמיתיים שתוקעים בשופר. מה רע?

ערימה של חבר’ה חביבים בשריונות אמיתיים שתוקעים בשופר. מה רע?

wreck it Ralph!איזו תחפושת מגניבה!

wreck it Ralph!
איזו תחפושת מגניבה!

וונדר וומן והוק וומן

וונדר וומן והוק וומן

גלריית רשעים חלקית. דווקא בבטמן לא נתקלתי.

גלריית רשעים חלקית. דווקא בבטמן לא נתקלתי.

בלאק קנרי והנטרס. איזה מגניב! אני ממש אוהבת את הדמויות האלו!

בלאק קנרי והנטרס. איזה מגניב! אני ממש אוהבת את הדמויות האלו!

ג'וקר קלאסי

ג’וקר קלאסי

hit girl!

hit girl!

אח, הנוסטלגיה...

אח, הנוסטלגיה…

ילדה אמיצה ומגניבה

ילדה אמיצה ומגניבה

זומבים - סכנה לציבור

זומבים – סכנה לציבור

ג'ונה הקס

ג’ונה הקס

אין לי מושג למה הן התחפשו, אבל יצא להן מספיק יפה בשביל לשתף למרות זאת

אין לי מושג למה הן התחפשו, אבל יצא להן מספיק יפה בשביל לשתף למרות זאת

גם אלה - לא יודעת למה הם מחופשים, אבל ממש מושקע ומגניב!

גם אלה – לא יודעת למה הם מחופשים, אבל ממש מושקע ומגניב!

בנות שהתחפשו נורא יפה לסיילור מון מתיישבות לכרסם איזה ג'אנק פוד ליד הפחים

בנות שהתחפשו נורא יפה לסיילור מון מתיישבות לכרסם איזה ג’אנק פוד ליד הפחים

איזו דמות מנגאית שאין לי שמץ מי היא, אבל היו איזה עשר בנות שהתחפשו אליה

איזו דמות מנגאית שאין לי שמץ מי היא, אבל היו איזה עשר בנות שהתחפשו אליה

הבן של המוכר מחנות הקומיקס שלנו, מוכן להדוף ברצינות כל מתקפה

הבן של המוכר מחנות הקומיקס שלנו, מוכן להדוף ברצינות כל מתקפה

ככה מגדלים את גיקי העתיד :-) כמובן שהסתירה בין ההורים בסטאר טרק והילדה בסטאר וורס נסלחת בתנאים כאלו

ככה מגדלים את גיקי העתיד :-) כמובן שהסתירה בין ההורים בסטאר טרק והילדה בסטאר וורס נסלחת בתנאים כאלו

הלבוי - דוגמה לשימוש מצויין של בחור גדול למדי במה שהטבע חנן אותו. הרגשתי לידו כמו דרדסית.

הלבוי – דוגמה לשימוש מצויין של בחור גדול למדי במה שהטבע חנן אותו. הרגשתי לידו כמו דרדסית.

ת'ור ולוקי, גרסה נשית

ת’ור ולוקי, גרסה נשית

קפטן אמריקה בשתי גרסאות

קפטן אמריקה בשתי גרסאות

וולברין מעידן אחר

וולברין מעידן אחר

גמביט מגניב לגמרי. לא יודעת אם רואים את העדשות האדומות שהבחור הרכיב. שאפו לו!

גמביט מגניב לגמרי. לא יודעת אם רואים את העדשות האדומות שהבחור הרכיב. שאפו לו!

הבחור הזה גם בנה בעצמו את החליפה וגם חיבר את התאורה לסלולרי שלו על תקן בטריה. מגניב!

הבחור הזה גם בנה בעצמו את החליפה וגם חיבר את התאורה לסלולרי שלו על תקן בטריה. מגניב!

השנה לא עשיתי שום דבר מיוחד לכבוד הכנס חוץ מללבוש חולצת גיקים ולבוא. עופר לעומת זאת כבר התברג לתפקיד די בכיר (בהתנדבות) כשהציע להרים קו של הרצאות אקדמיות לכנס, מה שנענה בהתלהבות ע”י המארגנים והרחיב את היצע ההרצאות של הכנס לכיוונים די נחמדים. וכמו שכבר אמרתי, שיפצר לו גישה מקוצררת למתחם… אני חייבת לעשות משהו בשנה הבאה!

איידן מכוון את המקרן בהרצאה של אנג'י

איידן מכוון את המקרן בהרצאה של אנג’י

הרצאה על הגיאולוגיה של מסע בין כוכבים, ואיפה אנחנו היום מבחינת היכולת לשלוח גשושות ולאפיין כוכבים. היה מרתק וכלל פרטים טכניים מדהימים על רובר.

הרצאה על הגיאולוגיה של מסע בין כוכבים, ואיפה אנחנו היום מבחינת היכולת לשלוח גשושות ולאפיין כוכבים. היה מרתק וכלל פרטים טכניים מדהימים על רובר.

אז מה זה בעצם כוכב מסוג M?

אז מה זה בעצם כוכב מסוג M?

עופר מקבל שאלות מהקהל בהרצאה

עופר מקבל שאלות מהקהל בהרצאה

בשורה התחתונה – אני מתגעגעת לאייקון ולקא”קון. יש קסם מסויים בכנס כזה, כמו האקספו, עם כל הצבעוניות שלו, והקהל העצום שגורם לך להרגיש שאתה חלק מקהילה עצומה בעצם, ולא כזה מוזר. אבל יש קסם לא קטן מזה בלהכיר את המרצים שאתה הולך לשמוע, ולצחוק עם כל הקהל לא רק מבדיחות גיקים אלא גם מבדיחות אייקון איחוד לעומת אייקון מאוחד.

49 Responses to אקספוזד

  1. מאת Gal Granov:

    פאקקק.
    הקנדים האלו משועממים ויש להם יותר מדי זמן להתעסק בשטויות.
    חכו, עד שיגיעו המוסלמים.

השב