אמא’לה, מפולת!

או, הדבר הבא שעשינו בחורף האחרון: קורס “כישורי הישרדות – מבוא למפולות שלג” הידוע גם בשמו AST1 (Avalanche Safety Training 1).

לקורס הזה נרשמנו משתי סיבות: אחת, כי אנחנו מטיילים בטבע בחורף, ונראה לנו נבון ללמוד את הנושא; למען האמת הוא היה ברשימת הלעשות-מתישהו כבר מזה שנתיים. הסיבה השנייה הייתה היותו דרישת קדם לסקי שטח, והעובדה שרצינו להירשם לקורס מבוא לסקי שטח השנה. אז נרשמנו לקורס הזה בנובמבר, אחד המחזורים הראשונים, ועברנו אותו ממש לפני הטיסה לישראל.

קורס המפולות היה קורס של יומיים שלמים. היום הראשון היה יום עיוני; ישבנו בכיתה באוניברסיטת קלגרי ועברנו על הרצאה שתיארה איך נוצרות מפולות שלג, איך ניתן להעריך את הסבירות למפולת, איך להימנע ממפולות וקצת תיאוריה על מה עושים אם חס וחלילה יש מפולת. אני יכולה לסכם את היום הראשון בקיצור נמרץ – מפולות שלג זה אמאלה, כדאי לוודא שאתה לא קרוב בכלל לסיכוי להילכד באחת, אסור לצאת לשטח מפולת בחורף בלי מישהו ממש מנוסה שיודע מה הוא עושה בהקשר הזה, וכדאי שכל המעורבים בדבר יבואו מצוידים מאד – גם בציוד פיזי, אבל גם בידע.

תמונה מהכיתה ביום העיוני

תמונה מהכיתה ביום העיוני

הערה מנהלתית: מטבע הדברים יש לי הרבה תמונות מהיום השני וכלום וחצי מהראשון, ולכן התמונות תשובצנה לכל אורך הטקסט למרות שחציו מדבר על היום הראשון. דיסוננס מטורף, אני יודעת, אבל אני בטוחה שתתמודדו :-)

פנורמה של הנוף מהנקודה שבה עצרנו לתרגול. מרהיב!

פנורמה של הנוף מהנקודה שבה עצרנו לתרגול. מרהיב! אל תאמינו לי – לחצו עליה והיא תפתח בחלון חדש!

רוב החומר שנלמד התמקד בדרכים להימנע מהיקלעות למפולת. למדנו שישנן זוויות מינימום ומקסימום למדרונות שיכולות להתחיל עליהם מפולות – כ – 25 עד 40 מעלות, כאשר 37 מעלות היא הזווית המיטבית להתפתחות מפולת. מדרונות תלולים יותר מ – 45 מעלות לא מצליחים להחזיק כמויות שלג שיתדלקו מפולת משמעותית, ובשיפועים נמוכים החיכוך ימנע תחילת מפולת (אם כי מפולת פעילה שתגיע למדרון מתון לא תעצור במהרה). למדנו איך מודדים שיפוע בשטח, והתוודענו למכשיר מכני קטן בשם אינקלנומטר (מד שיפועים). למדנו איך ניתן להעריך נתיבי מפולות ולהימנע מטיול באזורים אליהם השלג עלול לזרום אם מפולת תתחיל מעליך. למדנו כלים שונים לניתוח מצב השלג ומזג האוויר על מנת להעריך את הסיכון למפולת.

המדריך מסביר איך לשמור על יציבות בתוך שלג עמוק ורך

המדריך מסביר איך לשמור על יציבות בתוך שלג עמוק ורך

אמתכם הנאמנה מקשיבה בתשומת לב למדריך. לא קל, עם הרוח המייללת!

אמתכם הנאמנה מקשיבה בתשומת לב למדריך. לא קל, עם הרוח המייללת!  בתרמיל תקוע את שלג.

וכמו אצל הרס”ר בשלישות, מיד אחרי שהוא אסר עליך בתכלית האיסור לקחת טרמפים, ואז הגיעו הוראות הבטיחות בטרמפים (שאסור לקחת), השלב הבא היה מה עושים אם כל המניעה הזו לא עבדה ונקלעתם למפולת שלג.

מרגע שאדם נקבר, זה מרוץ מטורף נגד השעון לחלץ אותו, וכל דקה חשובה. רוב האנשים שנקלעים למפולת שלג לא שורדים אותה; רובם מתים ממגוון סיבות שנכנסות תחת קטגורית הטראומה, החל מהתנגשות בסלע או עץ וכלה במעיכה תחת שלג קשיח. מי ששורד את המכות עצמן אבל נקבר, מוצא עצמו במצב נוראי בו הוא לא יכול בדרך כלל להזיז אפילו אצבע, וכמות האוויר הזמינה מאד קטנה. תוך זמן קצר יאבד הכרה וייחנק למוות; תקוותו היחידה היא שחבר מרעיו יספיק לחלץ אותו מהר לפני כן. ישנו גם ציוד שמגביר את סיכויי ההישרדות, כגון שנורקל מיוחד שמאריך את זמן החמצן שלך פי ארבע, או כרית אוויר שמתנפחת סביב התרמיל במצב של מפולת ומייצרת אפקט ציפה על פני המפולת. אלו, כמובן, עולים ביוקר, אבל מגדילים את סיכויי ההישרדות של אותו אדם שנלכד במפולת.

גם בלי להיכנס לציוד ייחודי, הציוד הבסיסי איננו זול במיוחד, וכולל גשוש (probe), את חפירה וטרנסיבר (transceiver – בעברית: מקלט משדר – בקיצור מקמ”ש, או beacon – משואה, איזו מילה מוצאת חן בעיניכם יותר?). את המקמ”ש נועצים ברתמה שנלבשת מעל לשכבה התחתונה ביותר של הלבוש, עם הצג פונה פנימה. לפני שיוצאים לטיול בשטח, מוודאים שלכולם מקמ”שים עובדים, עם סוללה טעונה, ומוודאים שכולם משדרים בצורה תקינה. למקמ”ש שני מצבים – שידור וחיפוש. בברירת מחדל, הוא במצב שידור, וההעברה למצב חיפוש היא מכנית ובנויה בצורה כזו שאם תילכד במפולת נוספת, המקמ”ש שלך, המחפש, יקפוץ חזרה למצב שידור. אם מישהו נקבר, כל החברים בקבוצה מעבירים את המקמ”שים שלהם למצב חיפוש, ומשתמשים בהם על מנת לאתר את הקבור. ישנה שיטה לשימוש במקמ”ש והיא לא פשוטה; בתלות בשטח המפולת ובמיקום ומספר חברי הקבוצה, ישנן שיטות סריקה שונות על מנת להגיע לקבור (או הקבורים) במהירות הגבוהה ביותר.

עוד מהנוף היפיפה של פורטרס. כרגיל, פנורמה נפתחת בחלון חדש בגודל מלא.

עוד מהנוף היפיפה של פורטרס. כרגיל, פנורמה נפתחת בחלון חדש בגודל מלא.

כאן נכנס לתמונה הגשוש – מקל מתקפל ארוך, לא שונה מהמוטות שמשמשים לבניית אוהלי איגלו, ועליו מידות עומק. ברגע שמאתרים את המיקום המשוער של הקבור, משתמשים בגשוש על מנת לאתר אותו בוודאות ולראות כמה עמוק הוא קבור. לפי העומק מתכננים את המרחק ממנו חופרים, כאשר המטרה היא לא לעמוד על הקבור בזמן החפירה ולהוציא את השלג בצורה המיטבית שתאפשר חילוץ מהיר ככל הניתן. לביצוע החילוץ משתמשים באתי חפירה מתפרקים שכל אחד נושא עמו.

בנוסף לציוד החילוץ, כל מטייל אורז מזון ושתיה, עזרה ראשונה וציוד הישרדות נוסף – החל מיריעת ברזנט וכלה בלדרמן וציוד לתיקוני חירום. בהמשך גילינו כמה מאתגר לגלוש עם תרמיל עמוס כל כך – זה עוד ידרוש אימון.

את יום הלימוד התיאורטי קינחנו בכמה תרגילים של הערכת מצבים בשטח, ובכמה סרטוני זוועה של מפולות שלג. כפי שציינתי בהתחלה המקוצרת, יצאתי מהיום הזה עם פחד בריא למדי מהטבע החורפי בהרים.

למחרת היה לנו יום מעשי בהרים – נתבקשנו להצטייד בנעלי שלג או סקי לשטח, והבוקר נפתח בשעה מאד מוקדמת. לא אכחד אם אומר שקמתי די חמוצה ולקחה לי כל הנסיעה בת השעה וחצי להפוך לאדם נסבל בחזרה. נסענו לפורטרס – אותו מיקום בו בנינו מקלטי שלג לפני כמה שנים, זוכרים?

זריחה יפה בדרך לפורטרס

זריחה יפה בדרך לפורטרס

מתארגנים עם הציוד לעלות בכביש הגישה המוגבל

מתארגנים עם הציוד לעלות בכביש הגישה המוגבל

פורטרס היה פעם אתר סקי פעיל, שנסגר בשל קשיים כספיים ונרכש על ידי עסק פרטי. היום הם במירוץ נגד השעון לפתוח חזרה או לאבד את הזכיון; בינתיים הם מפעילים שם עסק בשם “ק-פאו!” (מסתבר שזה קיצור ל”קננסקיס פאודר”… ואללה) שהוא עסק של cat skiing, גלישת פאודר (גלישה על שלג רך ולא דחוס) שבה חתול שלג (זה מין טרקטור / משאית) מסיע אותך למעלה במקום רכבל, ואתה גולש במורדות הבתוליים להנאתך. מדובר על סיפור יקר להפליא, כמה מאות דולרים ליום. שוב סטיתי. אז נסענו לפורטרס! והתחלקנו לקבוצות. בפורטרס היה מזג אוויר די מחריד, עם רוחות מאד חזקות שהעיפו עלינו שלג עצבני כל היום. כששלג יבש במרקם של סוכר עף לך לפנים במהירות גבוהה, זה נעים בערך כמו סופת חול, אבל קפואה. בררר.

פורטרס - שמש מבהיקה, טמפרטורה לא נוראית, אבל הרוח, הו הרוח! בתמונה הזו היה לנו שקט למטה, אבל אפשר לראות את השלג מועף מהפסגות

פורטרס – שמש מבהיקה, טמפרטורה לא נוראית, אבל הרוח, הו הרוח! בתמונה הזו היה לנו שקט למטה, אבל אפשר לראות את השלג מועף מהפסגות

תמונת המחשה - מנסים לארגן את הציוד ולזוז אל בינות לעצים, כשהרוח מצליפה שלג וקרח בפנינו כאלף מחטים קטנות

תמונת המחשה – מנסים לארגן את הציוד ולזוז אל בינות לעצים, כשהרוח מצליפה שלג וקרח בפנינו כאלף מחטים קטנות

ביום המעשי תרגלנו הערכת מצב בשטח ושוחחנו על התנאים שסביבנו. ראינו איך חופרים שכבות בשלג בשביל לבדוק סכנת מפולת (ושמענו שמוטב לא לסמוך על הידע שלנו בשביל זה, וזה בכלל מעיד רק על הנקודה בה חפרת). אחר כך תרגלנו חיפוש קבורים באמצעות המקמ”שים שלנו, ואני חייבת לומר שזה היה הרבה פחות פשוט ממה שזה נשמע! יש איזה קטע של איך האות הזה משודר בתבנית דמוית אדוות, שגורמת לכך שהמקמ”ש שלך שולח אותך בקשת לעבר הקבור, ואם אתה לא מצליח לזהות את הכיוון היטב, המספרים מתנהגים מאד מוזר. אחרי שחילצנו תרמילים ומקמ”שים שהוטמנו ברחבי השטח, תרגלנו חפירה בשלג; הקבוצה התחלקה לשתי תתי קבוצות שהתחרו וכולנו חפרנו בחמת זעם, זוכרים שמפולת אמתית תהיה הרבה יותר גרועה (השלג הנופל נדחס, כך אומרים, כמו בטון; וייתכן מאד שאדם יקבר בעומק של למעלה ממטר). עד שחפרנו מספיק על מנת להציל אדם בעומק מטר, כולנו הזענו והתנשפנו וכמעט הגענו לשלב בו הוא ייחנק. בדרך חזרה גיחכתי ואמרתי לעופר שאולי עדיף לו לא להיתקע איתי באזור מפולת, כי לא נראה לי שאני אוציא אותו בזמן…

עופר חוזר עם המקמ"ש שמצא וחפר

עופר חוזר עם המקמ”ש שמצא וחפר

אני מחפשת מקמ"ש קבור באמצעות המקמ"ש שלי. מבלבל יותר משנדמה.

אני מחפשת מקמ”ש קבור באמצעות המקמ”ש שלי. מבלבל יותר משנדמה.

מצאתי!

מצאתי!

בשורה התחתונה היה אימון טוב. לא נראה לי חכם לצאת לשטח בלי ללמוד את הדברים הללו, גם אם באמת זה 99% מניעה; בדומה לעזרה ראשונה, אתה אף פעם לא יודע מתי תצטרך. אז אני שמחה שהיה ו… אני יודעת מה לעשות. עם זאת, אני לא אמהר לצאת לשטח בלי מדריך וקבוצה מנוסה, שרצוי שרוב חבריה יהיו בכושר שיותר דומה לעופר ופחות לי…

הקבוצה שלנו מטיילת על הרכס. לחיצה על התמונה תפתח גודל מלא.

הקבוצה שלנו מטיילת על הרכס. לחיצה על התמונה תפתח גודל מלא.

השב